המשחקים אולימפיים הראשונים למושתלים התקיימו באנגליה ב 1979 וזכו להכרה של הועד האולימפי הבין-לאומי.
השתתפו בהן 99 ספורטאים מארבע מדינות.

הכרת הועד האולימפי הבין-לאומי במשחקים משמעה שהמשחקים מתנהלים ע"פ אותם תקנות וחוקים שלפיהם מתנהלת ונערכת האולימפיאדות העולמיות.

מאחורי ארגון המשחקים עומדת הפדרציה לספורט מושתלים, שהוקמה ב 1978 לקראת המשחקים הראשונים.

הפדרציה נקראת world Transplant Games Federation, WTGF.

משרדי הפדרציה נמצאים בוינצישטר באנגליה.

70 מדינות חברות בפדרציה.

אחת לשנתיים מתקיימים משחקי הקיץ של המושתלים, בשנים האי-זוגיות, בכל פעם מארחת אותם מדינה אחרת.

במשחקים שהתקיימו בתאילנד, ב 2007, השתתפו 46 מדינות.

במשחקים האחרונים שהתקיימו בחוף הזהב, השתתפו 39 מדינות ו 1900 ספורטאים, חברי משלחות ומשפחות שתרמו אברים של בני משפחה.

בחודש יוני הקרוב, שנת 2011, תתקיים האולימפיאדה ה 18 של מושתלים, בגטבורג שבדיה.

בנוסף לאולימפיאדת הקיץ מתקיימת גם אולימפיאדת חורף, הראשונה התקיימה ב 1994.

המשתתפים מתחרים בכ 50 ענפי ספורט שונים.

מטרת המשחקים כפולה: א. להראות לסביבה מה יכול אדם מושתל להשיג, וכמה גדול השינוי המושג בעזרתה, ובכך לתרום לעידוד עליית אחוזי תרומות אברים.

בכל מקום בו מתקיימת אולימפיאדה, עולה מספר תרומות האברים ב 30%, לקראת האולימפיאדה ובחודשים שאחריה.

ב. המטרה השנייה של המשחקים היא לעודד את המושתלים לעסוק בספורט. ההשתלה היא תהליך יקר, והאבר המושתל הוא בעיקר יקר מציאות. שמירה על בריאות הגוף והנפש מעלה את איכות החיים של מי שזכה בתרומת איבר ועוזרת לשמור על בריאותו של המושתל, תורמת לאריכות ימיו. שומרת על ההשקעה היקרה והגדולה של כל הגורמים שהביאו להשתלה. האבר שהושתל, המושתל, המשאבים הכספיים והרפואיים שהושקעו לאורך כל התהליך.

 איך הכל התחיל?

 ד"ר מוריס סלאפק, כירורג אנגלי (יהודי) שביצע השתלות הבין את חשיבות העיסוק בספורט עבור המושתלים, ואירגן יום-ספורט עבור מושתלי הכליה באנגליה.

בעקבות ההצלחה של יום הספורט הראשון, הוא הבין שעוד מושתלים יוכלו ליהנות מארוע כזה, אסף רופאים משתילים נוספים, יחד הם הקימו את הפדרציה לספורט מושתלים, פנו לועד האולימפי הבין לאומי,(אז עדיין בראשות חואן אנטוניו סאמראנש), והתחילו את מסורת המשחקים.

משלחות מישראל לקחו חלק במשחקים מהפעם השנייה בה הם נערכו.

רק פעם אחת נעדרה משלחת מישראל מהמשחקים. זה היה בשנת 1982, אז התקיימה האולימפיאדה ביוון, האינתיפאדה היתה בשיאה, והוחלט להימנע מלהשתתף, כדי למנוע חיכוכים.

הפדרציה יצרה קשר עם ישראל במטרה לצרף את ישראל לפדרציה ולאפשר גם לספורטאים מישראל לקחת חלק במשחקים.

הקשר נוצר עם פרופסור ראובן פפרמן, שביצע השתלות כליה בארץ. פרופסור פפרמן אירגן והוציא את משלחות הספורטאים מישראל. המשלחות היו בנות 10-15 משתתפים, וזכו במדליות רבות, בהן מדליות זהב, ובהערכת הספורטאים והמשלחות האחרים.

פרופסור ראובן פפרמן נפטר בשנת 2004, ולאה אופיר-פפרמן לקחה על עצמה באופן את שימור מפעלו של בעלה. לאה אירגנה את המשלחות שיצאו ב 2005 ללונדון קנדה, וב 2007 אף הצטרפה והובילה לאה את המשלחת בת שני הספורטאים שיצאה לבנקוק.

במשחקים אלו זכה ניסים קזס, מושתל כבד, במדלית זהב, במשחקי הפאטאנק.

העמותה לספורט מושתלים אותה הקים פרופסור ראובן פפרמן התפרקה בשנת 2010. כרגע אין עמותה שתעמוד מאחורי משלחת מישראל, אם וכאשר תצא. ישראל אינה משלמת דמי-חבר לפדרציה.

כרגע, לפי הבנתי, האפשרות לאירגון משלחות מישראל נתונה בידי אחת מעמותות המושתלים. עמותת מושתלי כבד, או עמותת מושתלי כליה.

המשתתפים:

במשחקים יכולים להשתתף אנשים שעברו השתלת איבר, ומי שמשתמש בכדורים למניעת דחייה, כלומר גם מושתלי מח-עצם.

גיל המשתתפים 4-80.

התחרויות נערכות לפי קבוצות גיל, כנהוג בתחרויות מאסטר.

רובם המכריע של המשתתפים הם מושתלי כליה. משום העובדה שבכל תרומה של אברים, לרוב נתרמות ומושתלות שתי כליות.

מושתלי כבד הם מיעוט בקרב המשתתפים במשחקים. לרוב היכולות שלהם נמוכות יותר מאלו של מושתלי-כליה, בשל הטראומה שנגרמה לגוף בהמתנה להשתלה, ובניתוח, שהוא ניתוח מורכב וגדול.

מעט מושתלי לב וריאה לוקחים חלק במשחקים. ועבורם יש משחקים נפרדים, בהן הם מתחרים מול אנשים שעברו השתלה של אותם אברים. היכולת הגופנית שלהם מוגבלת בשל האבר אותו קיבלו.

מושתלי אברים אחרים הם מיעוט בקרב המשתתפים.

מושתלי מח-עצם אינם מאוגדים בעמותות ולכן הנגישות שלהם למשחקים קטנה.

משחקי הקיץ כוללים את המקצועות:

בדמינטון, באולינג, אופניים, גולף, פטאנק, ריצות ארוכות, סקווש, שחיה ואתלטיקה קלה, טניס שולחן, טניס, כדור עף.

מקצועות משחקי החורף:

בדמינטון, ענפי סקי שונים: ארבעה סוגי סלאלום, סנווברד.

משלחות מישראל לא לקחו עדיין חלק במשחקי החורף של המושתלים.

גביע ניקולאס - תחרויות סלאלום סקי, לילדים.

מארגני המשחקים יכולים להוסיף עד שני ענפים אחרי התייעצות ואישור הפדרציה.

כמו קשתות, קיאק, וחתירה.

קבוצות הגיל שעל-פיהן ישתתפו הספורטאים:

18-29, 30-39, 40-49, 50-59, 60-69, 70+.

ע"פ גיל המשתתף ביום תחילת המשחקים.

קבוצות הגיל לילדים:

עד 5, 6-8, 9-11, 12-14, 15-17.

בני 16 ומעלה יכולים להתחרות כבוגרים, אך אז יתחרו כבוגרים בלבד.

פרסים מיוחדים:

אות מוריס סלפק - הוענק לראשונה בשנת 2007 במשחקים בבנקוק לנבחרת הגברים הזוכה במרוץ ה 5 ק"מ.

ב 2007 בבנקוק, הוענק האות לארגנטינה.

ב 2009 באוסטראליה, הוענק האות להונגריה.

אות פטר גריפין - הוענק במשחקים בחוף הזהב באוסטרליה ב 2009 לנבחרת הגברים הזוכה במרוץ השליחים בסגנון חופשי.

ב 2009 הוענק לנבחרת אנגליה.

אות האתלט המצטיין - הוענק גם הוא בפעם הראשונה באוסטרליה בשנת 2009, על-ידי ה WTGF לאתלט או אתלטית שהפגינו יוצאות דופן במשחקים.

הוענק לקייט קלארק מאוסטרליה.

ולג'ון ברנס מממלכה המאוחדת.

הנגיעה שלי באולימפיאדות:

אני לקחתי חלק בשתי אולימפיאדות ובכך הגשמתי חלום ילדות - להשתתף באולימפיאדה. השתתפתי באולימפיאדה שהתקיימה ב 2003 בננסי שבצרפת. וזכיתי ב שתי מדליות מדליית כסף במשחה ה 100 מ' חזה, ומדליית ארד במשחה 50מ' חזה. באולימפיאדה שהתקיימה שנתיים מאוחר יותר בלונדון, קנדה, זכיתי בשתי מדליות ארד באותם המישחים.

עברתי השתלת כבד ב 11 בספטמבר 2001, ממ שבאותו היום שבו נפלו המגדלים התאומים.

כשהייתי בת 23 מצאו בעיה בתפקודי הכבד שלי. עברתי 13 שנים שקטות מבחינתי, 13 שנים שבהן בעצם חייתי חיים בריאים. למדתי, עבדתי, טיילתי, חלמתי והגשמתי.

עוד קודם, כשהייתי בת 17, באחת הפעמים שבהן שחיתי הבנתי שאני שוחה מצוין, וידעתי שיש לי מקום באולימפיאדה. כשהבנתי, דרך האינטרנט שמה שאיבחנו בכבד שלי יוביל אותי להשתלת כבד, מצאתי כנראה מידע על אולימפיאדת המושתלים. אחרי ההשתלה התחלתי לחפש את מי שמארגן את המשלחות מישראל. האימונים שלי וההכנות שלי לאולימפיאדות הן סיפור אחר, נהדר מבחינתי. כאמור השתתפתי בשתי אולימפיאדות, וזכיתי בשתי מדליות בכל אחת מהן. למרת שהגעתי מותשת לשתי האולימפיאדות, הן היו חוויות נהדרות בחיי, ואני יכולה להמליץ לכל למצוא את הארוע העולמי בו הוא יוכל להיפגש עם עוד אנשים כמוהו ולחוות את החיים בצד הנהדר שלהם.

במשלחת שאיתה נסעתי לצרפת היינו שלושה מבוגרים, שני ילדים והוריהם. את המשלחת הוביל פרופסור ראובן פפרמן.

את המשלחת לקנדה, ב 2005, הובלתי אני. יצאנו שלושה מבוגרים, כולנו מושתלי כבד, ושני מלווים.

השתמשתי בנתונים מאתר הפדרציה לספורט מושתלים, ובידע אישי.

כשאני מספרת שהשתתפתי בשתי אולימפיאדות של מושתלים, רוב האנשים מחזירים אלי מבט משתומם.

אז החלטתי לכתוב על אולימפיאדת המושתלים, כדי שעוד אנשים ידעו עליה ואולי גם אעזור לאחרים להגיע ולהשתתף בה, כפי שהשתתפתי ונהניתי אני.

הבהרה- אני אוהבת לקרוא למשחקים 'אולימפיאדה של מושתלים', אך זהו אינו השם הנכון והמדויק. יש רק אולימפיאדה אחת, זו המתקיימת אחת לארבע שנים. כל המשחקים האחרים שקיבלו את הכרת והעד האולימפי הבין-לאומי הם "מישחקים אולימפיים ל...".