בעיתון 'ישראלי'

 

המנצחת הגדולה
היא ניצחה את מחלת הסרטן , עברה השתלת כבד בהצלחה וזכתה בארבע מדליות אולימפיות באולימפיאדת המושתלים. הספורטאית חגית סימן טוב מגדירה מחדש את המושגים אופטימיות ותיקווה
מאת רחל שמר
באמצע שנות העשרים שלה התגלתה אצלה מחלה בכבד, אך היא לא השפיע על תפקודה היומיומי. "זו הייתה יותר מחלה של אמא ושל הרופא. אני המשכתי לתפקד כמעת כרגיל". מאוחר יותר התגלה גוש בשדה הימני . היא עברה ביופסיה כריתה ושחזור שד שנכשל.
לאחר שהחלימה מהסרטן מצב הכבד הורע , וסימן-טוב נכנסה לרשימת ממתינים להשתלה. למרבה המזל היא לא נאלצה להמתין לתורם זמן רב. "ב10 בספטמבר 2001 קיבלתי טלפון ממתאמת ההשתלות בבית החולים בילינסון. התרגשתי נורא. יום לאחר מכן, ביום שבו נפלו התאומים, קיבלתי את חיי במתנה".
התאוששות מהשתלה לוקחת זמן אבל לחגית , שמגדירה את עצמה כאישה שלא יכולה לשבת סתם כך, התהליך היה מהיר. זמן מה לאחר ההשתלה היא נפלה ושברה את הירך ואת היד. "מעבר לכאב, הקושי הגדול היה מחוסר האונים והעובדה שהפכתי להיות תלויה באחרים".
שנה מאוחר יותר התגלה אצלה סרטן בשד השני, והיא נאלצה לעבור כריתה נוספת . "אהבתי נורא את החזה שלי", היא מספרת, "אבל בחרתי לא לעשות שחזור. בהתחלה הלכתי עם פרוטזות בחזייה, שזה מאוד לא נוח, היום אני שטוחה לגמרי. אני יודעת שאנשים מתייחסים אלי בזכות מי שאני ולא בגלל איך שאני נראית .
איך מתגברים על הצרות? סימן טוב אומרת שהכל טמון בחשיבה חיובית. "פעם אחת קצרה הרגשתי כמו איוב, אבל תמיד הייתי עם מחשבה חיובית ואופטימיות. חשבתי מה אעשה אחרי שאעבור את זה ותכננתי כבר את הטיול ואת הפרויקט הבא. בזכות מה שעברתי יצאה ממני חגית האמיתית, הפתוחה והאוהבת".
לסימן טוב ולספורט מערכת יחסים ארוכה, וכששמעה על האולימפיאדה למושתלים, ידעה שהיא הולכת להתחרות. היא מתאמנת לבדה, ללא מאמן, ובאמתחתה מדליית כסף ושלוש ארד.
אולימפיאדת המושתלים מתקיימת בחו"ל אחת לשנתיים ומטרתה לעודד מושתלים לעסוק בספורט ולהגביר את חשיבות תרומת איברים.
האולימפיאדה הבאה תתקיים בספטמבר 2007 בתאילנד. סימן טוב מתכננת לחזור משם לפחות עם כמה מדליות נוספות וממשיכה להתאמן, להרצות ולחזק אנשים העומדים בפני השתלות.

 

המנצחת הגדולה

היא ניצחה את מחלת הסרטן ,
עברה השתלת כבד בהצלחה וזכתה בארבע מדליות אולימפיות באולימפיאדת המושתלים.
הספורטאית חגית סימן טוב מגדירה מחדש את המושגים אופטימיות ותיקווה

מאת רחל שמר

באמצע שנות העשרים שלה התגלתה אצלה מחלה בכבד, אך היא לא השפיע על תפקודה היומיומי.
"זו הייתה יותר מחלה של אמא ושל הרופא. אני המשכתי לתפקד כמעת כרגיל".
מאוחר יותר התגלה גוש בשדה הימני . היא עברה ביופסיה כריתה ושחזור שד שנכשל.
לאחר שהחלימה מהסרטן מצב הכבד הורע , וסימן-טוב נכנסה לרשימת ממתינים להשתלה.
למרבה המזל היא לא נאלצה להמתין לתורם זמן רב.
"ב10 בספטמבר 2001 קיבלתי טלפון ממתאמת ההשתלות בבית החולים בילינסון. התרגשתי מאוד! 
יום לאחר מכן, ביום שבו נפלו התאומים, קיבלתי את חיי במתנה".
התאוששות מהשתלה לוקחת זמן אבל לחגית , שמגדירה את עצמה כאישה שלא יכולה לשבת סתם כך, התהליך היה מהיר.
זמן מה לאחר ההשתלה היא נפלה ושברה את הירך ואת היד.
"מעבר לכאב, הקושי הגדול היה מחוסר האונים והעובדה שהפכתי להיות תלויה באחרים".
שנה מאוחר יותר התגלה אצלה סרטן בשד השני, והיא נאלצה לעבור כריתה נוספת .
"אהבתי נורא את החזה שלי", היא מספרת, "אבל בחרתי לא לעשות שחזור.
בהתחלה הלכתי עם פרוטזות בחזייה, שזה מאוד לא נוח, היום אני שטוחה לגמרי.
אני יודעת שאנשים מתייחסים אלי בזכות מי שאני ולא בגלל איך שאני נראית .
איך מתגברים על הצרות? סימן טוב אומרת שהכל טמון בחשיבה חיובית.
"פעם אחת קצרה הרגשתי כמו איוב, אבל חוץ מהימים האלו, תמיד הייתי עם מחשבה חיובית ואופטימיות.
חשבתי מה אעשה אחרי שאעבור את זה ותכננתי כבר את הטיול ואת הפרויקט הבא.
בזכות מה שעברתי יצאה ממני חגית האמיתית, הפתוחה והאוהבת".
לסימן טוב ולספורט מערכת יחסים ארוכה, וכששמעה על האולימפיאדה למושתלים, ידעה שהיא הולכת להתחרות.
היא מתאמנת לבדה, ללא מאמן, ובאמתחתה מדליית כסף ושלוש ארד.
אולימפיאדת המושתלים מתקיימת בחו"ל אחת לשנתיים ומטרתה לעודד מושתלים לעסוק בספורט ולהגביר את חשיבות תרומת איברים.
האולימפיאדה הבאה תתקיים בספטמבר 2007 בתאילנד.
סימן טוב מתכננת לחזור משם לפחות עם כמה מדליות נוספות וממשיכה להתאמן, להרצות ולחזק אנשים העומדים בפני השתלות.

'המדריך לאופטימיות בשעות משבר'- קבלו בחינם

התמודדות עם סרטן- הדרך האופטימית

להיות אופטימי- גם עם סרטן